הגעתם לגיל שאפשר להתחיל? להלן מס' דברים חשובים

כל מי שכשיר נפשית ופיזית, ואין לו עבירות תנועה, יכול לגשת לטסט ולקבל רישיון נהיגה. אך התהליך לא כל כך פשוט. קודם כל, צריך להיערך לכך כלכלית, לחפש מורה ולבדוק עליו טוב טוב לפני שבוחרים בו. בשלב מאוחר יותר, כשניגשים לטסט, וחס וחלילה נכשלים, מתחיל המאבק האמיתי בהחזרתו של הביטחון העצמי. אבל אל דאגה, בסוף כל מי שבאמת רוצה ומתאמץ, עובר את זה.

כל אזרח ישראלי שמלאו לו 16.5 שנים רשאי ללמוד נהיגה, בתנאי שאינו סובל מבעיות בריאותיות או נפשיות המונעות ממנו לנהוג, ושאינו פסול לנהיגה עקב עבירות תנועה. בכתבה זו הבאנו לכם מידע לנהג המתחיל, גם פורמלי וגם מנטלי.

• טופס בקשה לרישיון נהיגה ניתן לקבל ללא תשלום בתחנות הצילום המורשות ברחבי הארץ. יש להצטייד בת.ז. ולהצטלם במקום. הצילום יוטבע בטופס הממוחשב ויישמר במאגר משרד הרישוי.
• על המעוניינים ללמוד לרישיון נהיגה להיות, כאמור, כשירים פיזית. על כן עליהם לגשת לרופא המשפחה שלהם עם טופס הבקשה לרישיון נהיגה. חיילים בשירות סדיר וקבע פטורים מבדיקה רפואית, אך עליהם להביא אישור מרופא על היעדר בעיות רפואיות. בנוסף, גשו לאופטומטריסט מורשה, בצעו בדיקת ראייה והחתימו אותו על הטופס.
• הכינו כסף ללימודי הנהיגה מראש. עלות של שיעור נאמדת בכ- 100-200 שקלים, תלוי באזור בו אתם מתגוררים בארץ ומי המורה. היום המינימום של שיעורי הנהיגה הם 28. הנהג הממוצע ישלח לטסט ראשון לאחר 35 שיעורים.
• בטרם בחירת מורה לנהיגה, בידקו עם עצמכם עם מי נוח לכם- מורה גבר או מורה אישה, ואיזה סגנון מועדף עליכם. מומלץ לחקור אודות המורה וסגנונו, לקבל המלצות מתלמידיו הקודמים, לקרוא עליו באינטרנט. חישבו על כך שעצותיו ילוו אתכם לאורך כל החיים.
• בעבר, רוב התלמידים נהגו על רכב עם תיבת הילוכים, אולם כיום, שיעורי נהיגה מומלצים להיערך ברכב אוטומט כי לרובנו אין רכב עם הילוכים, וזה חוסך הרבה זמן ומאמץ.
• התיאוריה הוא המבחן העיוני ובו חוקי התנועה, תמרורים, תפעול הרכב וכללי התנהגות נכונה ובטוחה בדרך. רצוי לגשת למבחן העיוני סמוך לתחילת לימודי הנהיגה. לשלטים ולחוקים בכבישים משמעות וחשיבות גדולה, והיכרותם יקלו עליכם בפרקטיקה.
• נסו להגיע לשיעורי הנהיגה מוכנים נפשית לחוויית הלמידה והחזקת הרכב.
• נהיגה בכביש היא אחריות לנהוג בביטחון ובבטיחות. נהיגה כרוכה בפעילות אינטגרטיבית שדורשת הפעלה של מספר מיומנויות בו זמנית: ראיה של 360 מעלות על הנעשה בכביש, קבלת החלטות מהירה ונכונה בהתאם לחוקי התנועה, התמצאות במרחב, שמיעה "בסראונד" את הנעשה בכביש, התחשבות בתנאי הדרך, יכולות המצריכות קואורדינציה ונהיגה בהתאם לתנאי הדרך. כל אלה נעשים במהירות, בשידור חי על הכביש ואין שידור חוזר.
• בלימוד, רכב משפחתי סטנדרטי עדיף. רוב מורי הנהיגה ילמדו ברכב כזה. רכב גדול מקנה יציבות גדולה יותר על הכביש. מאידך, קיימת דעה רווחת שרכב קטן נוח יותר בגלל החניות, ושניתן לעבור איתו טסט בקלות, אך לא כך הדבר. למרות שלימוד נהיגה על ג'יפ זה טרנדי, הדבר לא מומלץ מאחר וזהו רכב גבוה יותר ומסורבל יותר, אלא אם אתה רוכש כזה אחרי קבלת הרישיון.
• בתי ספר לנהיגה נוהגים להעביר את תלמידיהם טסט פנימי, כמכינה לטסט האמיתי. אם המורה אמר שאתם יכולים לעבור טסט, האמינו בכך. כעת עלינו לעבוד על עצמנו נפשית ומנטלית שאנו מסוגלים ויכולים לעבור את הטסט בפעם הראשונה ובקלות. דמיון מודרך עשוי לסייע מאד, דמיינו את עצמכם ביום הטסט רגועים, נינוחים, מחייכים לטסטר עד לרגע שבו עברתם. עשו זאת מספר פעמים לפני הטסט. עיבדו על נשימה, הרפו ממתח, עשו פעילות ספורטיבית לפני הטסט, ושחררו אגרסיות מהגוף.
• אם כשלתם בפעם הראשונה, בצעו הפקת לקחים. מומלץ לקחת שיעור חיזוק נוסף, ולעבוד על נקודות התורפה שהקשו עליכם בטסט הראשון. העלו את הערך העצמי שלכם מול המראה, באמצעות ההורים והמורה (לכן חשוב מורה תומך).
• כל דבר שמתרגל אותך לנהיגה הכרחי וחשוב בתקופה זו. ממש כשם שטייס מבצע סימולציות טיסה, היום קיימים ונפוצים משחקי מחשב רבים המדמים נהיגה. בנוסף, חשוב לקבל פרספקטיבות נוספות של משפחה, חברים ומכרים. זכור כי המילה האחרונה צריכה להיות של המורה, והטיפים שלו, כאדם בעל מיומנות וניסיון רב בנהיגה, חשובים מאד.
• בשלושת החודשים הראשונים הנהג החדש חסר ניסיון ואינו מיומן בנהיגה ועל המלווה להדריכו, להשגיח על אופן נהיגתו ולמנוע ממנו הפעלת שיקול דעת מוטעה או מסוכן. לאחר שלושה חודשים הנהג החדש צבר מעט ניסיון, ועל מנת שיוכל להסיע יותר משני נוסעים הוא חייב במלווה. כעת תפקידו של המלווה המנוסה למתן את נהיגתו של הנהג החדש ולמנוע השפעה שלילית מצד הנוסעים (בעיקר צעירים) העלולים לגרום לו ליטול סיכונים מיותרים שבסופם עלולות להיגרם תאונות קשות. לשם כך יכול המלווה לשבת גם מאחור.
• מלווה הוא מי שבידיו רישיון נהיגה בתוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות ושמלאו לו 24 שנים, או שלוש שנות ותק על הכביש לפחות ומלאו לו 30 שנים.