בשנת 2001 הוחלה בישראל שיטת הניקוד בעבירות תנועה, במטרה להגביר את הבטיחות בדרכים ולהרתיע נהגים מביצוע עבירות. אך האם השיטה באמת משיגה את מטרותיה?
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מאז החלת השיטה חלה ירידה של כ-30% במספר תאונות הדרכים הקטלניות. עם זאת, מבקרי השיטה טוענים כי הירידה נובעת מגורמים נוספים, כמו שיפור בתשתיות ובטיחות כלי הרכב. השיטה מעניקה נקודות לנהגים בהתאם לחומרת העבירה, כאשר צבירת נקודות רבות עלולה להוביל לשלילת רישיון. אולם, מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי רק כ-5% מהנהגים צוברים מעל 12 נקודות, הסף המחייב השתתפות בקורס בטיחות.
"השיטה אפקטיבית בעיקר עבור נהגים שומרי חוק," אומרת ד"ר מיכל שור, מומחית לבטיחות בדרכים. "אבל עבור עברייני תנועה סדרתיים, היא פחות יעילה."
אחת הביקורות המרכזיות על השיטה היא העדר שקיפות. רבים מהנהגים אינם מודעים למספר הנקודות שצברו, מה שמקשה על הרתעה אפקטיבית. בתגובה, משרד התחבורה השיק לאחרונה אפליקציה המאפשרת לנהגים לעקוב אחר מצב הנקודות שלהם. למרות הביקורת, תומכי השיטה טוענים כי היא מספקת כלי חשוב לאכיפה ולחינוך. "הנקודות מאפשרות לנו לזהות נהגים בעייתיים ולטפל בהם לפני שיגרמו לאסון," מסביר רפ"ק יוסי כהן ממשטרת התנועה.
למרות הביקורת על שיטת הניקוד, המערכת מציעה מספר אפשרויות לנהגים המעוניינים לנקות את הרישום שלהם:
-
- ערעור משפטי: ניתן לערער על דו"ח תנועה בבית המשפט. הליך מוצלח עשוי להוביל לביטול הדו"ח והנקודות, אך אינו מובטח וכרוך בעלויות.
- קורסי בטיחות: השתתפות מרצון בקורס בטיחות, פעם ב-24 חודשים, מפחיתה 4 נקודות מהרישום.
- נהיגה זהירה: נהיגה ללא עבירות במשך שנתיים מובילה למחיקה אוטומטית של 4 נקודות.
- התיישנות: כל הנקודות נמחקות אוטומטית לאחר שנתיים מיום ביצוע העבירה.
מומחים ממליצים לנהגים לעקוב אחר מצב הנקודות שלהם ולנצל את האפשרויות למחיקתן, תוך דגש על שיפור הבטיחות בדרכים. עם זאת, יש הטוענים כי יש להחמיר את התנאים למחיקת נקודות, במיוחד עבור עבירות חמורות.
לסיכום, בעוד שהשיטה אינה מושלמת, היא מהווה חלק חשוב ממערך הבטיחות בדרכים. האתגר העומד בפני קובעי המדיניות הוא לשפר את יעילותה ולהגביר את המודעות אליה בקרב הציבור.
