כל נהג שעושה את צעדיו הראשונים בנהיגה מכיר אותו, הוא ממוקם בדרך כלל על ההגה והוא גם הדבר הראשון שאנו רואים מול העיניים כאשר אנו נכנסים לאוטו שלנו. הצופר הוא חלק מובנה בכל רכב ויש לו אפילו תפקיד חשוב. יצרני הרכבים הקפידו שהוא יהיה קל לאיתור וללחיצה וישמע למרחקים. התפקיד העיקרי של הצופר הינו להתריע ולהזהיר.
למעשה מדובר על כלי חירום שלא נועד לשימוש בחיי היומיום. אנו עושים שימוש בצופר במקרים של סכנה לפגיעה, החלקה, קריאת מצוקה ועוד דברים דומים.
מה קורה בשטח
בישראל הנהגים אוהבים מאוד את הצופר ולמעשה הוא משמש אותם ליצירת דו (או חד) שיח עם נהגים אחרים. ניתן לשמוע צפירות של רכבים כמעט בכל מקום, בתוך העיר, באוטוסטרדה המהירה או בחניה ליד הבית. ישנם סוגים שונים של צפירות שלכל אחת מהן ישנה משמעות שונה וכדאי להכיר את ההבדלים וזאת על מנת להשתלב בקלות רבה יותר בנתיב:
- צפירה ארוכה – זה קורה בדרך כלל כאשר נהג מאבד את סבלנותו. צפירה מסוג זה מעידה בדרך כלל על חוסר ביטחון מצד הצופר. דוגמא למצב כזה הוא חסימה של החניה ליד הבית.
- צפירות קצובות – בדרך כלל בפקקי תנועה ניתן לשמוע רכב אחד או כמה שמתחילים בצפירות קצובות שנועדו (איך לא) לזרז את הפקק. כמובן שהצפירות לא ממש עוזרות והפקק נשאר כמו שהוא.
- צפירה בקצב מסוים (מנגינה כל שהיא) – זה קורה בעיקר כאשר קבוצת כדורגל או כדורסל לוקחת אליפות. ניתן להיתקל בה גם במעברים ליד הפגנות כאשר אז היא הופכת לצפירת הזדהות (או חוסר הזדהות).
- צפירה אחת קצרה – האור הירוק ברמזור התחלף לפני אלפית שניה ולא זזתם? זכיתם לצפירה קצרה שתקיץ אתכם מהחלום.
- צפירה חזקה שמתקרבת מרחוק- כנראה שמשאית גדולה מגיחה מאחור ואתם בתמימותכם נכנסתם לנתיב שלה במהירות איטית מידי.
אנשים שלא צופרים
ישנם אנשים אשר לא משתמשים בצופר של הרכב. אנשים אלו הם יחידי סגולה אך הם מעטים מאוד. בדרך כלל הם ישבו בשקט ברכבם וימתינו לסיום הפקק או לרמזור שיתחלף.
