החל מ- 1974 ועד ימינו אנו עדים לירידה כמעט רצופה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בארץ. ומהי הסיבה לכך? לא הכבישים המשופרים, אכיפת המשטרה או הפיכתנו לנהגים טובים יותר. הסיבה נעוצה ברכב המודרני.
המצב בכבישים קטסטרופאלי- לא כן? משפט שקל להתחבר אליו. כך נהוג לחשוב וכך נהוג לומר ברוב החוגים בהם השתתפתי. החלטתי לבדוק כמה הרוגים היו במדינת ישראל ב"זמנים הטובים" של לפני ארבעה עשורים וכמה היום. למעשה, החל משנת 1974 ועד ימינו אנו עדים לירידה רצופה (למעט שנים בודדות) במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל.
מה ההסבר הרווח לתופעה זו? האם נעשינו נהגים טובים יותר ולפיכך גם מעורבים פחות בתאונות דרכים?
אז מי האחראי?
כנראה שהתשובה לשאלה "האם נעשינו נהגים טובים יותר" היא: "לא". אין סיבה רצינית היכולה להצביע על כך שבעניין זה אנו טובים מהורינו. מה, אם כן, הסיבות היכולות להסביר את הירידה הרצופה במספר ההרוגים בכבישים? להצלחה אבות רבים, הכישלון יתום הוא. נשמע מוכר? ל"הצלחה" זו (פחות ופחות הרוגים בתאונות) ישנם הסברים שונים ומלומדים על ידי בעלי העניין, למשל:
משטרת ישראל – אנו טובים יותר
תנו לנו עוד שוטרים וניידות והתוצאה תהיה פחות הרוגים בכבישים- מה שבאמת נכון.
בואו נודה, כשיש לידנו ניידת של משטרת התנועה כולנו "ילדים טובים"- נכון?
מד"א – השתפרו פלאים, אך האם בזכותם יש פחות הרוגים?
מד"א גאה בכך שרמת הרפואה והציוד לרפואה הדחופה השתפרו פלאים, ניידות לטיפול נמרץ, פינוי מוסק, כל אלה בעלי השפעה חיובית להצלת יותר חיים והפחתת כמות ההרוגים. נהג שנפצע באופן אנוש לפני כמה עשורים, איבד לרוב את חייו במקום התאונה או במהלך פינויו לבית החולים. מאז החלו לצייד את האמבולנסים לטיפול נמרץ בציוד החייאה מתקדם, הביאו למעשה את חדר המיון לשטח ובכך סייעו, אפילו במקרים קשים מאוד, לשמר את הפצוע בחיים ולפנותו לבית החולים.
משרד התחבורה
על שריו השונים, כל שר עם אג'נדה שונה (הפוכה לעיתים) מקודמו, מצהיר על מהפיכה בתחום עליו הופקד ועל התוצאות המוכחות ש"הצליח" בתקופתו להוריד את מספר ההרוגים בכבישים- האומנם?
מע"צ
הקמנו מחלפים, שיפרנו תשתיות, אשר הפכו ליותר "ידידותיות" לנהג בכך שהקטינו את מספר התאונות והפחיתו את מידת חומרתן- אמת מצד אחד, אך פיתוח התשתיות לא הצליח להדביק את הגידול האדיר בצי הרכב במדינת ישראל, כך שנשארנו במקום די עלוב מבחינת פיתוח תשתית תחבורתית בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי).
אם תשאלו את חוות דעתי הצנועה, אומר שכל אחד צודק (אולי) מהכיוון בו הוא מסתכל. אבל בראיה אסטרטגית רב שנתית, הסיבה העיקרית המסבירה את הפחתת מספר הרוגי תאונות הדרכים אינה נעוצה כלל בנהג (אנחנו) או ברשויות השונות במדינת ישראל. הסיבה העיקרית אשר גרמה להפחתת כמות ההרוגים בכבישים הינה "הרכב המודרני".
הוא הוא השומר עלינו.
הרכב המודרני לוקח מאיתנו יותר ויותר פונקציות שליטה ברכב
במקום לסמוך על הנהג, נשלטות היום חלק ניכר מהמערכות על ידי מחשבים המצויים בכל רכב מודרני. מדוע? התשובה קלה. כי עלינו (האדם) אי אפשר באמת לסמוך. אנחנו, בני האנוש, מלאים בחסרונות: אנחנו עייפים, שיכורים, עצבניים, רעבים ומדברים (איך לא) בסלולארי.
כל ה"מגבלות" האנושיות הללו מסיחות את דעתנו מהנהיגה ועשויות להביאנו למצבי חירום.
ולאחר שנקלענו למצב חירום, רוב רובם של הנהגים אינם מקצועיים ומבצעים טעויות המחריפות את הבעיה במקום להיחלץ ממנה. "מחשב" אינו מתעייף לעולם וכמעט שאינו טועה לעולם. מחשב יכול להתקלקל, אבל אז תידלק נורית חיווי בלוח השעונים, המסמנת לנו את מהות התקלה.
אם תהיה זו תקלה הפוגעת בבטיחות המערכות או הנסיעה (מנוע, גיר, בלמים, הגה) או חריגה בזיהום האוויר הנפלט, המכונית תיכנס מעצמה למצב חרום המגביל את מהירות הנסיעה למשהו בסביבות 40 קמ"ש, כאומרת לנו במילים אחרות – גרר אולי אינך מוכרח להזמין, אבל קח אותי בדחיפות למוסך, חביבי.
הדרך להשתלטות המחשב על הרכב עדיין ארוכה
האם המחשב משתלט לנו על הרכב? במידה רבה כן, ואני רואה זאת רק לחיוב. מתי, אם כן, יגיע המועד בו נוכל להתיישב במכונית, לקודד ב-GPS את היעד הבא וזו תנהג את עצמה לעברו? ובכן, טכנית אין כל בעיה. הטכנולוגיה כבר קיימת ונעשה בה שימוש בעיקר בתחום הביטחוני בהפעלת רכבי פטרול הנוהגים עצמם במקומות מסוכנים. גם לגוגל יש מכונית "אזרחית" לחלוטין ומשוכללת כזו, היודעת לנסוע ואף לחנות בכבישים עמוסים (דגם ניסיוניי לעת עתה).
אבל, יעברו עוד שנים עד שהטכנולוגיה הזו תהיה מוכנה ליישום מלא. מדוע? משום שהבעיה אינה נעוצה בטכנולוגיה. מרגע שהאדם יודע לשגר חללית שתגיע למאדים ותחזור חזרה, זה באמת "קטן" עלינו שגם מכונית תיסע לבד. היישום המעשי עשוי להיתקל בבעיות חוקתיות כמו למשל: רכב רובוטי מסוג זה אשר יפגע, נניח, בהולך רגל- את מי נאשים? את הנהג שלא נהג? את המתכנת? את המוסכניק?
בעיה מורכבת למדי. לכן, ככל שהמחשוב ימשיך להתפתח ויעמיק את חדירתו לתחומי הרכב והמערכות התחבורתיות התומכות (רמזורים בעלי אינטליגנציה ועוד), תעמודנה בפני הרשויות הרגולטיביות בעיות חדשות הדורשות הסדר וחקיקה, אשר מתקשה להדביק את ההתקדמות הטכנולוגית.
