פסילה מנהלית, המוגדרת בסעיף 47 לפקודת התעבורה, נעשית בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, אשר היה לו יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום על בסיס עבירות כמפורט בסעיף. בתוספת הרביעית של הסעיף, רשאי הקצין לשלול את רישיון הנהיגה לשלושים יום. במקרים של עבירות תאונה ועבירות המצויינות בחוק, הקצין אפילו יכול לשלול את הרישיון לתקופה של בין 30 ל- 90 יום, בהתאם לסוג העבירה כמובן. החוק לא מפרט מהם שיקולי הפסילה.

שלילת רישיון ללא כתב אישום – מצב אפשרי

מי שנפסל פסילה שכזו רשאי לערער על כך לבית משפט מוסמך, על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה. פסילה מנהלית אינה קשורה בתיק העיקרי, זאת אומרת כתב האישום או הדו"ח עצמו, ולמעשה לעיתים עדיין לא קיים כתב אישום, רק יסוד להניח כי יוגש כזה. כך שבעצם אין רלוונטיות לאשמה, אלא לראיות לכאורה בלבד. כך, למשל, יכול להיווצר מצב שאדם שרישיונו נשלל בפסילה מנהלית, בסופו של יום כלל לא יוגש כנגדו כתב אישום.

לאחרונה נהג מונית מצפון הארץ היה מעורב בתאונת דרכים לא קלה, שעל פי השוטרים בשטח ארעה מכיוון שלא נתן זכות קדימה בכביש. קצין משטרה מוסמך פסל את רישיון הנהיגה שלו למשך 60 יום. בבקשה לביטול פסילה מנהלית טען הסנגור כי מבדיקת הראיות לכאורה בתיק עולה כי זכות הקדימה היתה שייכת לנהג המונית. רישיונו הוחזר לו ולא הוגש

כנגדו כתב אישום. החוק אומר, כאמור, יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום.

העדר ראיות והוכחת אי מסוכנות – יבטלו את הפסילה

על פי החוק, רשאי אדם לפנות לבית המשפט הרלוונטי בבקשה לביטול הפסילה. לבית המשפט יש סמכות לבטל את הפסילה המנהלית, והתנאי העיקרי הוא- כאשר הדבר לא פוגע בביטחון הציבור.

אך מה זה אומר בכלל ביטחון הציבור? כאמור שאלת האשמה אינה רלוונטית, שאלה זו תידון בתיק העיקרי. על מנת לבטל פסילה מנהלית יש לברר שני פרמטרים:

  • האחד, העדר ראיות לכאורה לאשמת המבקש. מדובר בפרמטר קשה לסתירה מכיוון שזה לא שלב בירור הראיות. מספיקה טענה כי בוצעה העבירה על מנת לעמוד בפרמטר זה.
  • השני, המסוכנות הנובעת מהנהג, כלומר – האם הנהג הזה מסוכן לשאר משתמשי הדרך. לקביעת המסוכנות ישנם פרמטרים רבים, השניים העיקריים הם סוג העבירה ועברו התעבורתי של המבקש.

פסילה מנהלית אינה ענישה ועל כן ככלל, ריצוי פסילה מנהלית לא נחשב בימי פסילה שעלול לקבל אותו אדם בסופו של הליך משפטי. הדיון בפסילה מנהלית הוא בעל חשיבות טקטית מירבית לניהול התיק העיקרי בכלל, אך בעיקר לעניין הענישה, ועל כן יש לנהל את הבקשה בחוכמה ובזהירות.

להליך איך רלוונטיות להחלטה הסופית

חשוב להבין שלרוב השוטר בשטח אינו קצין מוסמך, לכן עומדות בפניו שתי אופציות – לקחת את רישיון הנהיגה ולזמן את הנהג לשימוע או לזמן את הנהג לתחנה. המקרה השני לא תמיד ברור לנהגים, לפעמים הם חושבים או מוסבר להם שזה רק בירור. על כן, אם זומנת יש לברר למה בדיוק ולהתכונן בהתאם. עדיף לפנות לייעוץ משפטי.

אם השוטר החליט לא לפסול את רישיון הנהיגה זה לא אומר שסוף ההליך הגיע, ההפך הוא הנכון – לרוב כאן רק מתחיל ההליך המשפטי. להליך הפסילה המנהלית אין רלוונטיות להחלטה הסופית אם להגיש כתב אישום או לא. זה שלא שללו את הרישיון, לא אומר שלא יוגש כתב אישום.

כאשר ניצבים מול קצין מוסמך אל תתחילו "לנהל" את התיק העיקרי. תתמקדו בעיקר בפרמטר של המסוכנות. יש לזכור שהחלטת הקצין ניתנת לערעור. מה שתאמרו עלול לשמש כראיה במשפט העיקרי. כאשר מגישים בקשה לביטול פסילה מנהלית, חשוב ביותר לנהל את הדיון בצורה נבונה כך שלא יזיק לתיק העיקרי ותגיעו למצב של "ענישה כפולה" – גם ריצוי הפסילה המנהלית וגם "תוספת" שלילה מבית המשפט כענישה בתיק עצמו.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here