לאחר דיונים ארוכים נפל דבר לאחרונה לעניין ההלכות לגבי רף המדידה של כמות האלכוהול בבדיקת נשיפה, אשר לפיו ייקבע האם הנוהג ברכב שיכור. בכתבה זו יוצג לפניכם כל המידע הכי חם ועדכני בנושא.

בואו נחזור מעט אחורה. לפני כעשור, כשלכבוד המילניום הכניסה המשטרה לשימוש מכשיר חדש ששמו הרשמי Alcotest 7110 Type MK III IL, הידוע יותר בכינויו העברי "הינשוף".

אז מיהו הינשוף?

במשך שנים מספר שימש הינשוף את שוטרי ישראל כמכשיר הבודק את רמת האלכוהול בצוותא עם הפניה לבדיקות דם. עקב הגברת האכיפה כנגד נהגים והמסורבלות הטבעית של בדיקות הדם, תפס הינשוף חלק עיקרי עד כמעט בלעדי בבדיקות השכרות. כתוצאה מכך החלו לצוץ טענות רבות שנעו החל מאופי קבלת המכשיר לשימוש ועד לבעיות אמינות של המכשיר עצמו, כיולו והחזקתו על ידי המשטרה.

לפני שניגע בהלכות ובניתוחים משפטיים, מה זה בכלל הינשוף הזה ואיך הוא עובד:

  • הינשוף נועד למדידת כמות אלכוהול באמצעות נשיפה.
  • הנבדק נושף אוויר אל צינורית עם פיה סטרילית אשר מחוברת למכשיר.
  • האוויר נכנס אל תא מדידה, שם, באמצעות שני חיישנים, נוצר זרם חשמלי אשר עוצמתו משתנה בהתאם לכמות האלכוהול.
  • חיישן אינפרא אדום דוגם את האוויר ומשדר את התוצאה למד המכשיר.

במשך השנים הופעל המכשיר על מי מנוחות, ללא יותר מידי השגות על תפקודו ותפעולו. לרוב הטענות כנגדו נדחו שוב ושוב וזיכויים באו בדרך כלל במקום בו כשל המפעיל. השינוי הגיע בפסק דין עוזרי בבית משפט לתעבורה בירושלים.

אי התאמה בין הוראות החוק להפעלת המכשיר לביצוע בשטח

הגברת עוזרי הואשמה בנהיגה בשכרות מכיוון שבגופה נמצאו 315 מ"ג אלכוהול. בתחילה הורשעה עוזרי בדין והוגש ערעור ושם בהסכמת הצדדים הוחזר הדיון לערכאה ראשונה על מנת שידון בתיק מההתחלה.

לאור מורכבות העניין, סוג הטענות ואופיין ולאור החשיבות הציבורית, הוחלט להרכיב בבית משפט לתעבורה בירושלים הרכב מיוחד של שלושה שופטי תעבורה אשר ידונו ויבדקו לעומק הדברים. נוצרה מעין ועדת חקירה, אשר שמעה מומחים, דנה ובדקה את המכשיר ופחות את העובדות הקונקרטיות של תיק עוזרי.

בסופו של יום ניתנה החלטה כי בסך הכל  "המכשיר מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדוייק במרבית המוחלטת של המקרים". בית המשפט לא קיבל טענות בגין דרך הכנסת המכשיר, אופי ההפעלה והטענות אשר פוגעות באמינות. מה שכן, בית משפט קבע כי יש משהו בטענת ההגנה על אודות אי-התאמה בין הוראות תקנה 169ז. הכוונה היא לאי-התאמה בין הפעלת המכשיר לבין הוראות היצרן.

המשטרה, אשר פועלת בהתאם להוראות היצרן, מסתפקת בבדיקת אימות אחת לעשרים וארבע שעות, בדיקה אשר נעשית בתחנת משטרה ולא באתר (במקום שבו מתבצעת בדיקת הנשיפה). הדבר עומד לכאורה בניגוד להוראות החוק הישראלי לדרך הפעלת מכשיר מדידת האלכוהול.

המסקנה העיקרית – הגדלת שולי אי הוודאות

חרף זאת קבע בית משפט כי אין בכך כדי לפסול את המכשיר ואת תוצאות בדיקתו. בית המשפט הסתפק במתן המלצה למדינה לעשות את התיקונים המתאימים בתקנות. במה זה עוזר לנו? לא עוזר. מה שכן, הקביעות שבאו בעקבות זאת הביאו למהומה גדולה:

  • אי רישום התוצאה של הגלאי האלקטרו כימי על דף התוצאה, אשר ייתכן והתוצאה שלו אינה תואמת את תוצאת גלאי האינפרא האדום, זה שאנו כן רואים. אי רישום כזה פוגע לכאורה בזכויות הנאשם.
  • אי דיוק בבלוני הכיול של המכשיר. כיול המכשיר נעשה בעזרת בלונים המכילים גז בריכוז ידוע של אלכוהול, לבלונים אלה יש סטיית תקן. בית המשפט העמיד אותה על 10% לטובת הנבדק.
  • הטענה העיקרית שהתקבלה היא טענת היקף "שולי האי וודאות". המשטרה נתנה מרחב ביטחון של 5%. בית המשפט קבע בצורה מפורטת למה לדעתו מרחב ביטחון זה נמוך והעמיד אותו על יחס כזה שיחד עם סטיית בלוני הכיול העמיד את התוצאה שעל פיה בדיקת המכשיר תיכנס תחת נהיגה בשכרות בתוצאה של 400 מ"ג ומעלה.

מקצה השיפורים של המדינה

על טענת שולי אי וודאות ערערה המדינה לבית המשפט המחוזי. לקראת הערעור עשתה המדינה "מקצה שיפורים". המדינה הכירה בכך שעד לפסק דין עוזרי שולי אי הוודאות בהם נקטה היו נמוכים מידי והעלתה את הרף כך שיעמוד על 290 מ"ג. טענה זו גובתה בחוות דעת מומחים משטרתיים מסוגים שונים.

ההרכב המיוחד בערכאה ראשונה, ביסס את טענת מרחב הביטחון על מודל אשר נקרא חצוצרת הורוביץ, לפיו יש לקבוע סטיית תקן בשיעור של 24% בבדיקה שנעשית באמצעות הינשוף. חצוצרת הורוביץ הוא מודל כללי בתחום מדידת חומרים המגדיר את סטיות התקן במדידה.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה בנושא הרף החדש. לפי שיטת המדינה רף זה כולל את סטיית התקן של בלוני הכיול, שבינתיים הוחלפו בבלונים אמינים יותר ולכן יש להעמידה על 7% בלבד ולא 10% כפי שקבעה ערכאת השלום. בית המשפט לא ייחס חשיבות לעניין אי חשיפת תוצאות החיישן האלקטרוכימי מכיוון שהמדינה הצהירה שתחשוף תוצאות אלה.

בית המשפט המחוזי פסל את המודל של חצוצרת הורביץ בטענה כי לא עלה על ידי המומחה המתאים והמקום המתאים.

לסיכום, בשורה התחתונה: רף ריכוז האלכוהול במדידת ליטר אוויר נשוף על מנת שיקבע כי אדם נוהג בשכרות הוא עדיין 240 מ"ג. רף הסטייה שקבע ההרכב המיוחד בבית משפט לתעבורה בי"ם בפס"ד עוזרי, כי תדרש תוצאה של 400 מ"ג לקביעה כי אדם נוהג בשכרות בוטל. רף הביטחון הועמד על 290 מ"ג.

מכשיר הינשוף נמצא אמין. דרכי ההפעלה והפעולה שלו אמינות. אך האם זה סוף פסוק? כנראה שלא. על החלטה זו של בית משפט מחוזי הוגשה בקשת רשות לערער. הבקשה נדחתה מכיוון שהדיון הוחזר לערכאה ראשונה. מרוב הדיונים הכלליים בתיק, אף אחד לא דן בעניינה האישי של הגב' עוזרי ולכן אין לכאורה על מה לבקש רשות ערעור, כשיסתיימו ענייני עוזרי סופית, אם אז יהיה צורך, תחזרו אלינו, אמר בית המשפט העליון.

חזקת השכרות

מי שחושב שלסרב להבדק בינשוף זה הפיתרון טועה טעות מרה. סירוב להבדק מקים על המסרב חזקה שעל פי החוק- הוא שיכור. על חזקה זו קשה מאוד לערער והתוצאה המעשית שנתיים שלילה בפועל, קנס תנאי ומאסר על תנאי וזאת רק בגלל שסירבת לתת בדיקה.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here