נטיית מחלקת התביעה של משטרת התנועה היא לעיתים להחמיר עם העוברים על החוק ולכלול במסגרת כתב האישום עבירות חמורות יחסית. המציאות מלמדת שאלה שהגיעו להליך משפטי בהחלט יכולים להשיג הרשעה מופחתת

בשל העומס המוטל על כתפי בתי המשפט, ובכללם גם בתי המשפט לתעבורה, מעודדים השופטים את הצדדים להגיע להידברות בין התביעה לסנגור. במידה והאחרון מצליח לשכנע את התביעה כי האישום חמור מדי ולא משקף את העדויות בתיק, לעיתים התביעה מסכימה להסתפק בהרשעה באישום מופחת.

המציאות מלמדת, כי נהגים בעלי גישה פרגמאטית, כאלה שהחליטו לקצר את ההליך המשפטי ובאו בדין ודברים עם התביעה, מצאו את עצמם בסופו של הליך משפטי עם הרשעה מופחתת.

להלן שורה של עבירות חמורות שניתן להמירן לעבירות קלות יחסית:

עבירה של נהיגה בשכרות 

עבירה של נהיגה בשכרות על פי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, המחייבת עונש פסילת מינימום לתקופה של שנתיים, יכולה להיות מומרת לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול בהתאם לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, המחייבת עונש פסילה לתקופה של שלושה חודשים בלבד, או אפילו לתקנה 26 (1) שעניינה נהג השרוי במצב העלול לסכן עוברי אורח עבירה שלא מחייבת פסילה כלל. המרה זו תתאפשר, לדוגמא, במצב בו הנאשם שתה אלכוהול והעיד על כך בפני השוטרים, אולם המשטרה איבדה את טופס הכיול של מכשיר הבדיקה או את פלט הינשוף עצמו.

עבירה של נהיגה ברשלנות

ישנם אגפים במדור תביעות תעבורה במשטרת ישראל המוצאים לנכון להגיש אישום על תאונה של פגיעה מאחור בשל אי שמירת מרחק, ולהוסיף בו הפרה על הוראת חיקוק של נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש. נהיגה בקלות ראש, או נהיגה רשלנית, הוא אישום חמור יותר המבטא אדישות לתוצאות המעשה או פזיזות. עבירה זו, המחייבת פסילה של שלושה חודשים, יכולה להיות מומרת לנהיגה בחוסר זהירות, בהתאם לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה שאיננה מחייבת פסילת מינימום כלשהי.

המציאות המשפטית מלמדת כי לא פעם, במקרים בהם מוגש אישום על נהיגה רשלנית, יטה

התובע במשפט להסכים להמיר את האישום לנהיגה בחוסר זהירות. אישום זה אינו מחייב פסילה, מתוך הבנה שבית המשפט מרשיע על פי סעיף זה רק במקרים חמורים, לדוגמא –  תאונה שנגרמה בשל אי עצירה ומתן זכות קדימה.

עבירה של שימוש בפלאפון ללא דיבורית

עבירה זו, המחייבת בתשלום קנס של 500 שקלים ובמתן ארבע נקודות, יכולה להיות מומרת לעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים, עבירה על תקנה 28(א). מצב זה מתאפשר במקרה בו המרשם שערך השוטר לוקה בחסר מבחינת הפרטים שבו, לרבות הזיהוי, או אף אם הנאשם העמיד מנגד גרסה הגיונית הסותרת את טענת השוטר, למשל שהפעולה שנדמתה כשיחה באמצעות הטלפון הנייד בפועל הייתה גירוד באוזן.

אי-עצירה לפני מסילת ברזל

על פי סעיף 65 לפקודת התעבורה, הטומנת בחובה עונש מאסר, תוחלף לעבירה הקלה יותר, בהתאם לתקנה 56 לתקנות התעבורה. למשל, אם מזכר השוטר לוקה בפרטים לגבי זיהוי הרכב בו בעת שצלצול המחסום נשמע.

עבירה של התרת נהיגה ביודעין למי שאינו מורשה

על פי סעיף 36ב(ג) לפקודת התעבורה, או התרת נהיגה לקטין שנחשבת עבירה חמורה במיוחד שעניינה מאסר בפועל, עבירה זו יכולה להיות מומרת להתרת נהיגה לבדה, בהתאם לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה. המרה זו תתאפשר במצב בו המתיר לא ידע במעמד מסירת הרכב כי מקבלו הוא קטין.

מהירות מופרזת

מהירות מופרזת שנרשמה באמצעות מד הממל"ז שנקב  ב- 134 קמ"ש במקום  90, תגרור הזמנה לבית משפט שככל הנראה יטיל על הנאשם גם פסילה בפועל. על ציבור הנהגים לדעת כי על-פי פסיקת בית המשפט העליון שדן באמינות מכשיר הממל"ז, השתרש נוהג של הפחתה של חמישה קמ"ש מהמהירות הנקובה בדו"ח. בדוגמא המובאת, המשמעות היא שהמהירות תופחת ל-129 קמ"ש, מהירות שאיננה גוררת הזמנה לבית משפט, אלא תשלום דוח של 750 שקלים בלבד, בלי סכנת פסילה.

לסיכום – נהגים יקרים, אין לראות במאמר זה משום עידוד לביצוע עבירות תנועה. העצה הטובה ביותר הינה, כי תנהגו בזהירות מירבית וברוגע, תוך התחשבות בתנאי הדרך ובמשתמשים בה, בתקווה שלא תגיעו למצב בו עתידכם מוטל על הכף.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here