60 אחוז מכלי הרכב הפרטיים הנקנים במדינת ישראל הינם רכבי הליסינג. מרביתם בעלי 1,600 סמ"ק ומצוידים בגיר אוטומטי. הנהג הממוצע בישראל מפונק וחושב (בטעות) שלמעט תדלוק אין לו שום קשר או אחריות לרכבו. כמובן שמחשבה זו מוטעית ביסודה. כפי שיצרני הרכב ציידו את רכבנו בחגורות בטיחות, אך השאירו בידנו את האחריות לעשות בהם שימוש, כך ציידו את הרכב במנוע, בצמיגים, ובאביזרים מכאניים  ובטיחותיים נוספים, מתוך הנחה שהנהג ידאג לתקינותם ולטיפול השוטף בהם.

האחריות לעשות זאת היא בידי הנהג, ולאו דווקא של המכונאי. צריך לזכור שיש בדיקות ברמת נהג ובאחריות הנהג, וישנן בדיקות באחריות המוסך. למשל, אחת מהבדיקות שבאחריות הנהג הינה בדיקת הצמיגים. הדבר השחור והמלוכלך הזה שנמצא מתחתינו הוא אחד מאביזרי הבטיחות החשובים ביותר במכונית. שימו יד על הלב ושאלו את עצמכם: מתי בפעם האחרונה בדקתם לחץ אוויר?

אנחנו, בשלב האימון האישי וביחד עם הנהג, לומדים לבדוק את הצמיגים. מכונית חדשה אמרתם? אין צורך לבדוק? ובכן, טעות בידכם. המכונית נמסרת לנו לאחר שהות של מספר חודשים במגרשי היבואן, אשר לא תמיד מקפיד למלא בהם אוויר שדלף. לכל צמיג, גם לחדש ביותר, קיימת דליפת אוויר. כל עלייה על מדרכה, אבן או באמפר בכביש תגרום לבריחת אוויר. צמיג חדש, בנסיעה ממוצעת יאבד בין חצי  PSI ל- 1 PSI  אוויר בכל חודש. שכחתם לבדוק חצי שנה? רוב הסיכויים שאתם נוסעים בחוסר לחץ אוויר המסכן אתכם.

ואם מישהו חושב לתומו שבשעה שאנו מפקידים את מכוניתנו במוסך אנו פטורים מבדיקה, מכיוון שהמכונאי בודק לנו לחץ אוויר- גם פה טעיתם. אגב, גם מים במצבר הוא לא בודק.
חשוב שנפנים: פעולה שלא מניבה רווח למכונאי, כמעט שאינה מבוצעת, אלא אם ביקשתם במיוחד ווידאת ביצוע.

מתי לאחרונה החלפתם צמיג? היכן מאוחסן המגבה (הג'ק)? היכן כתוב מהו לחץ האוויר התקני למכונית שלך? היכן עלינו להציב את המשולש? מניסיוני, רוב הנהגים אינם יודעים היכן עליהם להציב את המשולש. התשובה הנכונה: מאחורי הרכב, במקום אשר יראה למרחק של 100 מטר לעיני הנהגים המתקרבים. אם נתקעתם אחרי פנייה, הציבו את המשולש לפני הפנייה. אם נתקעתם בשטח מישורי, הציבו אותו מטרים אחדים מאחור, זאת לאחר שחניתם רחוק ככל הניתן משפת הכביש ולבשתם אפוד זוהר.

גם ברכב חדש יש לבדוק מידי פעם שמן ומים. במידה וגיליתם חוסר, ומדובר ברכב ליסינג, אסור לכם למלא לבד ועליכם לדווח לחברה. יש נהגים שלא יודעים כיצד פותחים מכסא מנוע והיכן מצוי מדיד השמן, וכמובן "מה עושים איתו"? באימון האישי אנו מתרגלים גם פעולה פשוטה שכזו.

עוד "חור שחור" שיש לחלק לא מבוטל של נהגים הוא אופן הישיבה הנכונה במכונית. מהו המרחק הנכון בינינו לבין ההגה, מה הכיוון הנכון של משענת הראש והחשוב (כמעט) ביותר: כיוון המראות. באימון האישי מתגלית תופעה רווחת, כאשר מרבית הנהגים מכוונים את מראות הצד לא נכון, בדרך-כלל בזווית חדה מידי לכיוון דופן הרכב. כל ההכנות המקדימות הכוללות בדיקת רכב, צמיגים וכיוון כסא ומראות, אינן עורכות יותר מ- 12-10 דקות לקבוצה של שלושה נהגים, כך שבממוצע "נלקח" זמן נהיגה מועט מאוד מכל נהג לטובת התרגול המעשי בחניון. לאחר התרגול בחניון יוצא המדריך עם שלושה נהגים לתרגול נהיגה בכביש.

הנהיגה איננה טסט. הדגשים של המדריך ניתנים לנהג המתרגל תוך כדי תנועה ובזמן אמיתי, וזאת על מנת שגם הנהג וגם הנהגים הצופים בו יוכלו ללמוד מהטעויות  שלו וליישם את התיקונים הנדרשים.

צריך לזכור שהתרגול נעשה לנהגים ותיקים, חלקם נהגים מקצועיים (נהגי משאיות למשל) וחלקם נהגים במכוניות פרטיות, ביניהם מנהלים בכירים בעלי וותק וניסיון בנהיגה של עשרות שנים. רוב הטעויות נובעות מחוסר תשומת לב (בטחון מופרז) או משינויים שחלו בשנים האחרונות. לדוגמא: בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי מעגלי תנועה בערים. רבים מהנהגים אינם יודעים כיצד עליהם לנהוג בקשר לאיתות. האם לאותת בכניסה למעגל התנועה? ביציאה ממנו? ומה לגבי מעגל תנועה בעל שני נתיבים? היכן עלינו להשתלב? החוק איננו חד משמעי בעניין זה. בעיקרון, תקנה 58 (א') מחייבת את הנהג במתן איתות לפני כל פנייה.

מעגל תנועה  נחשב לצומת (צומת סיבובית), ולכאורה מחייב באיתות, אבל מקובל שלא לאותת לפני הכניסה אליו על מנת לא לבלבל את הנהג מאחור העלול לחשוב שאם אותתי ימינה, אני מתכוון לצאת ימינה בפנייה הראשונה. מכל מקום, כן רצוי ואפילו מאוד, לאותת לפני הפנייה שברצוננו לפנות אליה ביציאה ממעגל התנועה.

לסיכום: אין חובה לאותת בכניסה למעגל התנועה (אם כי זו לא עבירה לאותת למי שמתעקש לעשות זאת), ומומלץ כן לאותת לפני היציאה ממנו. האיתות יהיה תמיד ימינה, ולא שמאלה. גם לגבי בחירת הנתיב במעגל התנועה החוק איננו חד משמעי. צריך לשקול כאן שני פרמטרים: עומס התנועה ובאיזו יציאה ברצוננו לצאת. כאשר יש עומס רב במעגל, מומלץ לא להיכנס לנתיב הפנימי, שהרי נתקשה לצאת ממנו בחזרה כשנרצה לפנות ימינה. אם אין עומס תנועה ובכוונתנו לצאת ביציאה השלישית, עדיף להיכנס לנתיב הפנימי ולצאת ממנו ימינה בסמוך ליציאה.

טיפ נוסף לגבי התנהגות במעגל התנועה: אם נכנסתם לנתיב הפנימי, אל תסתמכו על מראת הצד הימנית בלבד כשברצונכם לחזור לנתיב הימני, אלה הפנו את כל ראשכם לימין (לזמן קצר מאוד), ובכך תקטינו את הסיכון אם לא הבחנתם ברכב הנמצא בצמוד אליכם מימין בשטח "מת". כיוון מראות- זוכרים?

האימון האישי מומלץ לכל נהג, ובמיוחד לנהגים הוותיקים, על מנת "לאוורר את האורוות" ולחדד שוב חושים שכהו עם הזמן.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here